בלוג "גוש קטיף"

אני רוצה להעמיד את תושבי הצפון, את תושבי תל אביב, שחיים בבועה שיום אחד עלולה גם היא להתפוצץ!

דמיינו לכם מצב שבוא מופיע חייל עם דרגה לא גבוה במיוחד ,

ומצווה עליכם לפנות בעוד כX-  זמן את ביתכם , ראש הממשלה שדווקא השנה בחרתם להכניס את שמו לקלפי בוגד בכם וחושב שהצעד והפתרון לשלום יהיה לתת לאויבנו את ביתכם.

אתם נמנעים, מגיבים בכעס, אני בטוחה שאצל חלקכם המחשבה הזאת כל כך מפחידה אתכם,

לאבד בית, עם זיכרונות ילדות, בן משפחה שחי אתכם  שם והיום כבר איננו , הריחות המוכרים,

השבילים שהיו , "כביש הנחש" המפורסם שידוע רק לנו, הפרנסה שלכם, המקום עבודה הקבוע שלכם, כל זה ! – האם הייתם מוותרים על זה למען השלום ?

האם באמת יכולתם לדמיין שלום שבא על גבכם? על גב הסבל שתצברו ? על גב העוני שיגדל? האם הייתם משותקים? או פועלים באסרטיביות?

 מה אתם הייתם עושים ?

ממשלת ישראל הבטיחה

כי תדאג לתושבי הגוש ע"י מענק כספי כאשר כל מפונה יקבל

סכום כספי בהתאם לרכושו , לגודל משפחתו ולפי מספר שנים שחי בישוב .

פיצוי נוסף על עוגמת הנפש וסיוע להתאקלמות.

כיום אני ציפורה ליבוביץ' ,  גרה באתר הקראווילות שבניצן ,

המקום רכש המון כינויים : "החרא-וילה" "הקרטונים" "המעברה" ועוד...

המבנים פוזרו ב-16 אתרי דיור זמניים שהוקמו על ידי מנהלת סל"ע ברחבי הארץ,

כשהגדולים ביניהם הם ביישוב ניצן צפונית לאשקלון,

יד בנימין בשפלה, המושבים יתד ויבול בחבל שלום,

מושב אמציה בחבל לכיש וקיבוץ שומריה בנגב.